צמיחה משותפת
להיות יחד, בלי להיעלם
יש מקום בקשר לשני קולות. הקרבה מתחילה כשאנחנו מפסיקים לדרוש שהם יישמעו אותו דבר.
אחד רוצה לדבר מיד. השנייה צריכה קצת שקט. אחד מחפש פתרון. השנייה רוצה קודם שמישהו יבין. השוני הזה יכול להרגיש כמו מרחק, דווקא ברגע שבו שנינו רוצים קשר.
להיות יחד לא מחייב להרגיש אותו דבר באותו זמן. אפשר לא להבין עד הסוף, ובכל זאת להישאר סקרנים. אפשר לומר: ״אצלי זה נחווה אחרת, ואני רוצה לשמוע איך זה אצלך.״
כשיש מקום לשני הקולות, השיחה יכולה להשתנות. במקום להכריע מי צודק, אפשר לבדוק מה כל אחד צריך ואיזה צעד יתחשב בשנינו. לפעמים זאת שיחה עכשיו; לפעמים זאת הסכמה לחזור אליה אחרי מנוחה.
הבית המשותף נבנה גם מהיכולת לשמור מקום לשוני. להתקרב מתוך בחירה, עם קול משלנו ועם אוזן פנויה לקול של האחר.